כל גאון הוא מישהו שצריך לגלות 

גרפולוגיה - כל גאון הוא מישהו שצריך לגלות:
מאת אהרון לב הארי

לא פעם הגאון בסרט נראה שמן ומרושל, רזה ועצבני, מישהו שצריך טיפול רפואי. אבל בסרט הזה הוא גאון. הגאון שלנו מסוגל לשבת על המחשב שעות כשהוא חודר לכל אתר סודי או חסום למבקרים מסוגו. הגאון הקלאסי רואה מעבר למחסום האנושי. הוא ממציא את הגלגל שוב ושוב.
כך קורה שמצד אחד הגאון הוא איזה חנון, מישהו שאף אחד לא מסתכל עליו ממטר, ומצד שני מישהו שיש לו איזה רצון לנקום נגד החברה שלא קיבלה אותו לשורותיה.
הגאון הוא חריג בחברה.
עכשו, תארו לעצמכם את הגאון מנסה להתקבל לעבודה כשבאמתחתו ליקויי חברה חמורים. הוא אינו מתחבר לאחרים, וגם אינו מנסה להתבלט, אולי הוא מופנם או שמתקיימים בתוכו געשים רגשיים. אולי הוא חי עם אמו כשלעיניו משקפיים עבות לא אסטטיות.
מה יגיד עליו הגרפולוג?
הרי כתב ידו הוא בדיוק האנטיתיזה של "המתאים" להתקבל. הוא שונה בשונות, ואם הגרפולוג אינו גאון בעצמו, איך הוא ידע להעריך טבע אחר משלו.
כתב ידו יכול להיות מבולגן, כשהאותיות עולות אחת על השניה, כתב עם שגיאות כתיב קשות, נטול פסיק ונקודה.
כמה גאונים נמצאו כשהם סובלים מדיסלקציה, מהעדר קורדינציה?
להיות גאון זה מחייב. אבל זה מחייב גם את הגרפולוג - ללמוד להכיר אותו.
לא כולם צריכים ללכת בתלם.
אני מזכיר לכם שבתרבויות שונות ההתייחסות לנושאים משותפים כמו אהבה ומוות, נתינה ופשע היא ענין גאוגרפי.
מה נראה בתרבות אחת כדבר שבשגרה בתרבות השניה אפשר להוציא את האדם לסקילה. הדבר דומה לחינוך שבבית. אצל האדם החינוך יתבטא באלימות ונוקשות כשאצל השני החינוך יהיה סולחני וחברותי.
קשה לשפוט את כולם לפי קנה מידה אחד.
לכן כתב יד צפוף יכול לספר את קורותיו של האדם ולאו דווקא את הלחץ שבו הוא שרוי.
כתב יד לא מפותח - אין זרימה בכתב היד יכול להצביע דווקא על מישהו עם כושר חשיבה אנליטי ולא רק על אדם שאינו משכיל או מי שלא גמר את התיכון.
ומה לגבי מי שהוא נכה פיזית או רגשית?
הרי הוא חי עם הנכות הזאת כל חייו ובכל זאת הניצוץ האלהי שוכן בתוכו. האם הנכה פיזית שלעיני כל רואים את הליקוי שלו יראה בכתב ידו כך - כן, רואים שהוא נכה!?


אז אם אתם רוצים ללמוד גרפולוגיה עליכם לזכור כי מדובר בעבודת שטח רבה, עם שנים של מחקר.ולא לשכוח לצרף אהבה לתחום.